דוד דדון
מוהל מוסמך מטעם הוועדה הבין
משרדית של הרבנות הראשית
ומשרד הבריאות

נייד: 0528428721

שלום-זכר
כשנולד בן זכר, נוהגים להזמין את הציבור בליל שבת שלפני הברית ל'שלום זכר' – ישיבה בצוותא המלווה בכיבוד קל. הטעם הפשוט להתכנסות זו הוא כדי לקיים מעין סעודת הודיה על הלידה, שעברה על התינוק בשלום.
אולם טעם פנימי ניתן בה על-פי אגדת התלמוד הפלאית, המתארת את הימים שבהם התינוק שרוי ברחם אמו כימים הטובים ביותר בחייו; ימים שבהם "נר דלוק לו מעל ראשו והוא צופה ומביט בו מקצה העולם ועד קצהו... ומלמדים אותו את כל התורה כולה". על רקע מציאות אפופת סוד זו, מתוארת הלידה כתהליך המנוגד לרצונו של העובר – שאינו חסר דבר: "כתינוק הננער ממעי אמו", וכדברי חז"ל בפרקי אבות: "על כורחך אתה נולד". שכן ברגע שבו יוצא התינוק לאוויר העולם נעלם ממנו אורו של הנר הזה, שאין בהיר ומאיר כמותו בכל העולם, וכאילו לא די בכך בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכיחו את כל התורה שלמד.
המשבר הזה הוא חלק מסוד היצירה והבנתו דורשת העמקה רבה, אולם מתוך מודעות לקיומו מתבקש לראות את סעודת ה'שלום זכר' כהתכנסות של השתתפות בצערו של התינוק, שרק לפני זמן קצר כל כך היה שרוי במציאות אחרת לחלוטין, מעין סעודת הבראת האבל. מתוך כך אפשר להבין גם את המנהג הרווח להגיש במעמד זה קטניות (חומוס, מה שמכנים 'אַרְבֵּס'), הידועות כמאכל אבלים.
'שלום זכר' נערך תמיד לפני ברית המילה, הנערכת ביום השמיני ללידת התינוק, עובדה שיש בה כדי לגלות על מהות השמחה שאנו שמחים בעצם הנשמה היהודית שירדה לעולם – שמחה שאינה מותנית בקיומה של מצווה כלשהי ואפילו לא במצוות הברית, שהיא תנאי יסודי וראשוני לחיים יהודיים. משום כך, יש נוהגים שלא לומר דברי תורה ב'שלום זכר', כדי להדגיש שלא לשם לימוד אנו מתכנסים אלא לשם הכרת ערכה של הנשמה, שקדושתה מצד עצמה.

ליל שימורים/ברית יצחק/ואכנאכט
הלילה שלפני הברית מכונה ליל שימורים, מלשון שמירה, רמז לכך שיש מי שעשוי להפריע לברית והוא השטן – המודע היטב למעלתה. עיקר השמירה הוא על-ידי לימוד תורה בבית שהתינוק ישן בו. בעדות אשכנז מכונה הלילה הזה בשם 'ואך-נאכט' - ליל שמירה – ובנוסף ללימוד התורה נהוג בעדות אלו להזמין ילדים קטנים שיקראו "קריאת שמע" ליד מיטת התינוק כסגולה לשמירה. לאחר הקריאה מכבדים את הילדים בממתקים. בעדות המזרח מכונה הלילה הזה בשם 'ברית יצחק', ונהוג ללמוד בו בענייני ברית  מילה מתוך ספר הזוהר [יצחק אבינו היה הראשון שנימול ביומו השמיני, בעוד אברהם אבינו נימול בו ביום שנצטווה על המילה ולא היה אצלו ליל הכנה כלל].

זריזין מקדימין למצות

תניא: (ויקרא יב) וביום השמיני ימול בשר ערלתו - מלמד שכל היום כשר למילה, אלא שהזריזין מקדימין למצות, שנאמר (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר ויחבש וגו'. (תלמוד בבלי מסכת יומא דף...

קראו עוד

השלמות שבחיסרון

 השלמות שבחיסרון

כאשר ציווה הקב"ה את אברהם אבינו על המילה, אמר לו: "התהלך לפני והיה תמים" – שלם. בתקופות רבות לעגו לנו הגויים על הנכונות להכניס את הבנים בבריתו של אברהם, כשמשמעותה...

קראו עוד

ליאון ותמר דוד

ליאון ותמר דוד

לדוד ושגית הנפלאים, מודים לכם מקרב לב על הפיכת חווית ברית המילה של אריאל (ראובן) דוד לחוויה פחות מלחיצה ומלאת עושר רוחני. למרות שלכל אמא קשה מאוד במעמד הזה (ואכן זלגו...

קראו עוד

כיסא אליהו

כיסא אליהו

אחד מן האורחים מתכבד לקחת את התינוק מידי אביו ולהניחו על כיסאו של אליהו הנביא. בשלב זה מזמין המוהל את אליהו הנביא לבוא לברית ולעמוד לימינו. לאחר מכן הוא מתפלל...

קראו עוד