מה שאין אומרים שהכל ברא לכבודו באסיפת ברית מילה כברש"י ריש כתובות, הטעם כי בסעודת שמחת נשואין שהיא שמחה בטבע, שהרי אף זולתנו עושין משתה, ע"ז אנו אומרים שאצלנו חוזר הכל לכבוד ה' יתברך, אך שמחת ברית מילה שאין זה ענין טבעי כלל ולא עוד אלא דאית לי' צערא לינוקא, והסעודה בעצמה בלי אומר ובלי דברים מעידה על עצמה שהיא לכבוד ה' יתברך והלל והודאה לה' יתברך שזיכנו לזה ואין אנו חוששים לצערא דינוקא, ואדרבה שגם זה נוח לנו, כבמדרש (ב"ר פ' מ"ז) באברהם אע"ה הרגיש ונצטער כדי שיכפול הקב"ה שכרו, אין אנו נזקקים להזכיר זה בפה:
(שם משמואל, דברים, תבוא, שנת תרע"ח, לברית מילה של בני שמחה בונם נ"י)