הדפסה
כניסות: 2192

בכפר אחד סמוך לעיר לעלוב, גר יהודי עני שנהג לבוא מדי פעם אל הרב ולשהות במחיצתו, פעם אחת בא העני אל הרבי, ובקש ממנו להיות המוהל של הבן הנולד לו, "מדוע לא יפנה ויבקש זאת מהמוהל הקבוע", שאלו הרבי, והעני השיב שהוא היה אצלו לפני שבא אל הרבי, אך המוהל סרב לבוא אל הכפר, הקור והשלג מפחידים אותו, חושש הוא שיצטנן ויחלה אם ילך למקום נדח ביום חורף סוער זה, לך אליו שוב פקד הרבי על העני, ואמר לו בשמי שיהיה המוהל של בנך, ואני  מבטיח לו שלא יאונה לו כל רע, להפך המצוה תביא לו אושר ושמחה רבה, עשה העני כדברי הרבי, והמוהל לאחר ששמע את דברי אבי התינוק שבא בפקודת הצדיק, הסכים והבטיח לבוא ביום המיועד למול את הילד.

דרך ארוכה עשה המוהל מביתו שבעיר אל הכפר, קר מאוד היה, בבוץ בוסס האיש והגיע אל בית העני כשהוא עייף רעב ורועד מקר, בבית בעל הברית שררה הדלות, קור עז, חשכה, רטיבות, ולכלוך, הורגשו בכל פנה, היולדת ששכבה על שמיכה מרופטת על גבי ספסל, ואבי התינוק היה חולה ונאנח מכאבים בפינה אחרת שבחדר, מים חמים לא היו, גם עצים להסקה לא ראה המוהל, הוא לבד בבית בו שנים חולים,  ותינוק חסר ישע, שצריך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, וכיצד ימול אותו, חשב בחרדה, מי יחזיק את הרך הנולד, איך יעשה זאת לבד, יצא המוהל מהבית, נשא עיניו ולא ראה איש מסביב.

הבית עמד בקצה הכפר רחוק משאר הבתים, השלג כסה את השבילים, אין הוא מכיר כאן איש, לשם מה בא ומה יעשה עתה חשב בבעתה, ונשא תפלה לאלקי מרום  שיעזור לו, לפתע הבחין בהלך מתקרב, רץ אליו המוהל, ובקש ממנו לבוא אל בית העני, ולעזור לו לקיים מצות ברית מילה, האיש סרב, קבצן הוא, אמר, ואם לא ימהר יפסיד את הכסף שאנשים טובים נותנים לו כשמגיע הוא העירה, המוהל הפציר בו מאוד, וכשהקבצן עמד בסרובו הבטיח לשלם לו מכיסו את כל מה שיכול הוא  לקבץ בזמן שיפסיד כשיתעכב להשתתף במצוה הגדולה, הסכים האיש, נכנס עם המוהל אל בית העני, החזיק את התינוק, והמוהל מל אותו בקדושה, אחר כך נטלו שניהם את ידיהם, ואכלו את מעט המזון שהביא אתו המוהל כדי לקיים סעודת מצוה, כשהגיעו בברכת המזון להרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא... נעלם הקבצן לפתע, ורק אז הבין המוהל מי היה הסנדק שנשלח משמים כדי לנסותו,  שמחתו על שזכה לראות את אליהו הנביא היתה גדולה מאוד, וכשחזר לביתו רץ אל הרבי לספר לו על גלוי אליהו שהיה לו, אך הצדיק הקדימו, בפתח הבית חיכה לו, קבלו בשמחה ואמר, הלא הבטחתי לך שרע לא יאנה לך, הבטחתי שתצא שמח ומאושר מברית  מילה זו, אשריך שזכית לכך: (פרי קדש הלולים)