הדפסה
כניסות: 4361

פעם כשביקר הרבי האמרי אמת מגור זצוק"ל בוורשה, נכנס אצלו יהודי המוני בלתי מוכר, סנדלר עני, שעמד להכניס לברית כעבור יום את בנו הנולד לו, וכיבד אותו בסנדקאות, כשיצא מעל פניו סיפר האיש לחסידים, שהרבי ניאות לקבל את הכיבוד, והבטיח שיבוא מחר בבוקר בשעה 8 לדירתו הנמצאת ברחוב הברזל (אייזן גאס), למחרת סמוך לשעה המיועדת נמצאו כבר במקום פרחי החסידים ששמרו את צעדיו, בשמונה בדיוק הגיע הרבי, בליווי בנו הבית ישראל, ועוד מספר מלווים, אל מעונו העלוב של היהודי הנמצא במרתף,הבית היה ריק ושומם, לא היו בו רהיטים, רק בטבורו של החדר ניצב שולחן סנדלרים מכוסה במפה לבנה, לא היו בו בני אדם, רק בקצה החדר השתלשל סדין, שנמתח לרחבו על גבי חבל, ומעברו נשמע קול האשה היולדת ששאלה לחפצם, כאשר הסבירו לה שרבינו זצ"ל בא לברית מילה, וכי שעתו דוחקת השיבה היולדת כי בעלה הלך לקרוא את אחיו אל השמחה ולא הספיק עדיין לשוב, ואמרה שתיכף יבוא.

בסבלנותו כי רבה, הגיב רבינו זצ"ל מיד, שהיא צודקת הלא יש להמתין עד שיבוא האח, ואמר שתודיע לבעלה כי ישוב הנה בעוד כשעה, בינתיים נסע בכרכרה לברית מילה אצל אברך אחד מחסידי גור, פרחי החסידים שהיו פה אצל הסנדלר, ניסו להגיע לשם במרוצה, אך בבואם כבר מצאו את הרבי אומר לחיים בסעודת המצוה.

באותו יום אמרו, השתתף הרבי בלא פחות מארבע עשרה שמחות, (לשאלה איך היה מסוגל היה לסעוד ביום אחד בכל כך הרבה שמחות, השיב בדברי החידושי הרי"ם הידועים, כשיהודי אוכל בסעודת מצוה, יאכל במידה שיהיה עדיין מסוגל לעוד סעודת מצוה, אחרת כמוהו כזולל: (ראש גולת אריאל)