סיפור מהבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו שמקובל לספר בליל הוואכנכט, מספר הקדוש מעשה השם להרה"ק מהרי"א מקאמרנא זי"ע.
סיפר לי מורי הרב אברהם מרדכי מפינטשוב ז"ל, שהיה בכפר אחד כומר אחד מכשף גדול, שהיה ממית ילדי ישראל קודם המילה בכשפיו. פעם אחת אירע ברית מילה ליהודי אחד שהיה דר בכפר הנ"ל, וראה מרן אלקי שהכומר מכין עצמו להרוג את הילד, ונסע מרן בקפיצה לשם ובא שמה עם תלמידיו קודם הלילה שלמחרתו יהיה המילה, והיהודי כבדו מאד.
ואמר מרן להיהודי שיסגור הדלת וכל מקום פתוח, ולא יניח אף חור קטן אחד שלא יסתום אותו, ויכין לו מקלות גדולים ועבים, וכשיאמר לו "הכה" אז יכה בכל כוחו.
וכשהיה לילה אז דפק אחד בדלת שיפתח לו, ולא רצה היהודי כאשר צוה אותו איש האלקים.
והלך הכומר בכשפים והחליף צורתו לתמונת חתול וחיות טמאות והתחיל לחפור תחת קרקע הבית, וכיון שתחב את ראשו לתוך הבית, אז צוהו מרן שיכה, והכה אותו היהודי מכות אכזריות הכה ופצוע עד שנשברו לו יד ורגל, והלך הכומר לביתו.
ובבוקר היתה שמחת הברית גדולה מאד.
ובהוודע להכומר שכל זה עשה לו מרן, קבל אותו לפני השרים, שיכריחו את מרן שיתווכח אתו, עד שהשרים הסכימו לו וקבעו לו זמן שיעמדו שניהם וכל אחד יעשה מופת שיתגבר וינצח את חברו במקהלות עם רב.
ונתוועדו ביום המיועד כל השרים והכומרים והמון רב, ואמר לו מרן, עשה אתה ראשונה מה שתוכל, והכומר הביא עליו כל מיני רוחות ושידין וחיות רעות ונחשים ועקרבים וכל מיני מזיקין, ומרן לקח מהר את המטה וחג חוגה סביבו והוא עמד באמצע, ולא יכלו לעבור המחוגה, עד שהביא עליו חזיר מיער, וכשראהו מרן, אמר, זהו עז פנים גדול, ומיהר ועשה מחוגה בתוך העיגול הראשון, ועבר החזיר בעזותו בשתי ידיו את העיגול הראשון, ולא יכול לעבור את העיגול השני וברח.
וכשראה המכשף שכל מיני כישוף לא הועילו לו שיעברו את המחוגה ויזיקו אותו, אמר למרן, עשה אתה, אמר לו, אני לא אעשה שום דבר רק אקרא לילדים שהרגת ויעשו בך נקמה, מיד באו ונאספו עליו ילדים קטנים הרבה מאד, ונפלו עליו ולא השאירו ממנו עצם קטן שלם, כן יאבדו כל אויבך ה', אמן: