מצוות ככלי לשפע הדבקות בבורא
- פרטים
- כניסות: 1775
ויש עוד בחינת התקשרות, הוא בחינת יוסף, נגד ברית קודש, דהיינו על ידי התלהבות מאלו המדות מקשר אדם עצמו באלו המדות.
והנה כתב הרמב"ן הקדוש (אמונה ובטחון פי"ט), כשמגיע לאדם התלהבות להבורא ברוך הוא הן מיראה הן מאהבה, צריך תיכף לעשות מצוה, והוא בחינת הכלי. נמצא כשיש לאדם התקשרות באלו המדות, אזי צריך לעשות כלי לזה ההתלהבות. וכבר בארנו שהוא נגד ברית הקודש, וכשיש לו התקשרות אזי נקרא 'אבר חי', ואם אין לו התקשרות אז הוא נקרא 'אבר מת', וכבר בארנו בשם הרמב"ן הקדוש שצריך לעשות מצוה והוא הכלי, ולכך אסור להיות האבר חי רק בשעת הזיווג באשתו המותרת לו.
[קדושת לוי שמות פרשת משפטים]
מעלת יצחק שנימול לשמונה
- פרטים
- כניסות: 2228
ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק (כא, ח). וכתיב בתוספות (שבת קל, א ד"ה שש) ביום ה' ג' מל. הכלל, כי אברהם בעת המילה ניתוסף ה' על שמו, כי בתחילה היה שמו אברם, ובעת המילה ניתוסף ה' על שמו (בראשית יז, ה). והנה באמת השתלשלות זרע אברהם היה עיקר מיעקב אבינו, כי ממנו נולד י"ב שבטי י"ה. ובאמת מה שלא היה הי"ב שבטים מאברהם, מחמת שהוא לא נימול לשמונה, ויצחק גם כן בא מזרע שלא נימול לשמונה, לכך לא היה ממנו הי"ב שבטים, אבל יעקב הנולד מזרע הנימול לשמונה בא ממנו הי"ב שבטים, ונמצא נגמר הה"א שניתוסף באברהם ביעקב. כי יצחק הוא הראשון הנימול לשמונה, ממנו בא הגאולה, כמאמר חכמינו ז"ל 'אתה אבינו' וכו' (ישעיה סג, טז), רומז על הגאולה. ונמצא באמת תוספות הה' על אברהם שמורה על הגאולה, נשלם ביעקב שנולד מזרע אברהם הנמול לשמונה. וזהו הרמז ה' ג' מל, שנשלם הה' בג', שהוא יעקב שלישי לאברהם:
[קדושת לוי, בראשית, פרשת וירא]
ייסורים בדרך להריון
- פרטים
- כניסות: 1930
צחוק עשה לי אלהים כו' (כא, ו). הנה שכוונת השם יתברך במה שפקדה לעת זקנתה, ולא כדרך כל הארץ בשני נעורים, כדי שתצטער על זה, ואחר כך כשיפקוד אותה יהיה שמחה גדולה, כי הדבר שבא בנקל בלי שום צער אין בה שמחה. וזהו פירוש 'צחוק עשה לי אלהים', פירוש 'אלהים' בחינת דין (ב"ר לג, ג), שמנע ממני פרי בטני עד עתה זמן רב, ועשה לי צחוק ושמחה. וזהו רמז בפסוק (תהלים קיח, כא) 'אודך כי עניתני', ועל ידי כן 'ותהי לי לישועה' (שם), כוונת (הענין) [העינוין] הוא בשביל הישועה. וזהו גם כן כוונת הפסוק (שם פסוק כב) 'אבן מאסו הבונים', ואחר כך 'היתה לראש פינה'. ואמר (שם פסוק כג) 'מאת ה' היתה זאת', כלומר בזה שעניתני בתחילה, ואחר כך בא הישועה, בזה אני מבין כי 'מאת ה' היתה זאת', ולא כן כשהשם יתברך נותן לאדם הטוב מנעוריו, אינו מבחין שהוא מהשם יתברך, ואומר מקרה הוא, אבל כשיש לו רע בתחלה, ואחר כך משמח אותו הבורא ברוך הוא בישועתו, ופודה אותו מצרה וצוקה, אז מבחין שבהשגחת השם יתברך כל העולם תלוין, ומאתו היתה לו זה, וזה 'היא נפלאת בעינינו' (שם).
[קדושת לוי, בראשית, פרשת וירא]
מעלת המצוות שאחר מילתו של אברהם
- פרטים
- כניסות: 2090
ועל פי זה יובן, שבפרשת לך לך קודם שמל אברהם אבינו הבטיח לו השם יתברך שתלד לו שרה את יצחק, כנאמר (לעיל יז, יט) 'אבל שרה אשתך יולדת לך בן' וכו', כי מצות שעשה אברהם אבינו ע"ה אחר המילה הם היו זכים וצלולים, שהיה נימול כבר, והשם יתברך לא רצה לנכות ממצות שיעשה אחר המילה, שרצה הקב"ה שמצות אלו שהם זכים וצלולים יעמדו ויתקיימו לדורות להגן על כל זרע ישראל, לכן הבטיח קודם המילה, שעל ידי זה לא ינכה ממצות שעשה אחר המילה, כי הוא הבטיח לו קודם המילה שיהיה לו יצחק, והשם יתברך כביכול קיים הבטחתו. והבן:
וימל אברהם את יצחק בנו כאשר צוה אותו אלהים (כא, ד). מאי 'כאשר צוה אותו אלהים', בוודאי כן עשה. אך דרך כל הנביאים, בשעת יחוד דבר ה' אליו היה אז בהירות יותר, מה שאין כן בשעת דבור דבר ה', נעלם מהם אותו הבהירות הראשון כמו שהיה להם בשעת ציווי. אבל אברהם אבינו עשה המצוה באותו ההתלהבות ובאותו הבהירות כמו שהיה בשעת הדיבור אליו ה', וזהו 'כאשר צוה אותו אלהים':
[קדושת לוי, בראשית, פרשת וירא]
מדוע אברהם לא קיים מצוות מילה מעצמו?
- פרטים
- כניסות: 1977
לבאר הענין, למה כל מצות קיים אברהם אבינו מעצמו (יומא כח, ב), ומצות מילה לא קיים רק עד שהיה הציווי מן השם עליו. ויבואר על פי מאמר רבותינו ז"ל (תנחומא תזריע, ה) 'שאל וכו' את רבי עקיבא איזה מעשים נאים מעשה הקב"ה או מעשה בשר ודם', עיין שם, שהויכוח היה מה שהאדם נימול על ידי מעשה בשר ודם, ועיין שם התירוץ. והנה באמת גדולים מעשה צדיקים, להיות המעשה נעשה כרצונם אפילו לבטל רצון העליון (מו"ק טז, ב), ומעשה המילה מורה על זה שהרצון הצדיקים גדול מרצון העליון. והנה באמת האב לאהבת בנו ולחיבתו, יכול לומר לבנו מעשיך יהיה גדול ממעשי, אבל שהבן יאמר לאב, אף על פי שיודע שהאב אהב אותו ומחבבו חיבה יתירה, מעשי גדול ממעשיך, זה חס ושלום שהבן יאמר כן. וכאשר מבואר ממצות מילה, שמצות מילה מורה על הרצון התחתון גובר רצון העליון, זה אי אפשר לעשות עד שיהיה הציווי מן השם עליו לעשות, מחמת שזה מורה שמעשה התחתונים כנ"ל, ולכך לא מל אברהם אבינו עצמו עד שהיה הציווי מן השם עליו לעשות, כנ"ל:
[קדושת לוי, בראשית, פרשת וירא]