דוד דדון
מוהל מוסמך מטעם הוועדה הבין
משרדית של הרבנות הראשית
ומשרד הבריאות

נייד: 0528428721


במדרש רבה (פ"ח) ולמה תינוק נימול לשמונה ימים שנתן הקב"ה רחמים עליו להמתין לו עד שיהא בו כחו, וכשם וכו' כך רחמיו על הבהמה מניין שנאמר ומיום השמיני והלאה.
ויש להבין מה נפקא מינה לבהמה הנשחטת אם עברו עליה ז' ימים או לא, ומה דמיון זה לאדם שיתחזק כחו לסבול כאב המילה וישאר בחיים:
ונראה דהנה לכאורה יש להבין הלוא להדיוט מותרת מיד אם ידוע שכלו לה חודשים, ולמה לא ריחם עליה כנ"ל, וע"כ לומר מפני שמה נפקא מינה לה כנ"ל, אך לגבוה שנתעלתה להיות קרבן לה', כאשר הגיע לה יום השמיני הגיע לה כח ממקום היותר עליון, וכאשר נעשית קרבן לה' התעלתה לשרשה למקום שהיא נשפעת משם, ובכן כאשר הגיע לה יום השמיני והיא נשפעת ממקום יותר עליון, הנה ההתעלות גם כן למקום יותר עליון, וזוהי הרחמנות שעליה, שתהיה לה עליה גבוהה יותר, וזה לא שייך להדיוט, ע"כ איננה מקבלת טובה בהמתנתה עד יום ח':
וממוצא הדברים יש לפרש גם במילה שנאמר שנתן לו רחמים עד שיתחזק כחו נמי כענין הנ"ל שאז נתיישב ביה חילא דהאי עלמא כמ"ש הזוהר הקדוש (ח"ג מ"ג:וצ"א:) ובד"א לזוהר הקדוש (פרשת לך לך) שאז באין בו כל בחינת נפש רוח ונשמה ואז כל מיני הכוחות מקבלין תועלת מן המילה:

(שם משמואל, דברים, פרשת כי תצא, שנת תער"ב)


מה שאין אומרים שהכל ברא לכבודו באסיפת ברית מילה כברש"י ריש כתובות, הטעם כי בסעודת שמחת נשואין שהיא שמחה בטבע, שהרי אף זולתנו עושין משתה, ע"ז אנו אומרים שאצלנו חוזר הכל לכבוד ה' יתברך, אך שמחת ברית מילה שאין זה ענין טבעי כלל ולא עוד אלא דאית לי' צערא לינוקא, והסעודה בעצמה בלי אומר ובלי דברים מעידה על עצמה שהיא לכבוד ה' יתברך והלל והודאה לה' יתברך שזיכנו לזה ואין אנו חוששים לצערא דינוקא, ואדרבה שגם זה נוח לנו, כבמדרש (ב"ר פ' מ"ז) באברהם אע"ה הרגיש ונצטער כדי שיכפול הקב"ה שכרו, אין אנו נזקקים להזכיר זה בפה:

(שם משמואל, דברים, תבוא, שנת תרע"ח, לברית מילה של בני שמחה בונם נ"י)

בזכות מסירות הנפש

הצדיק רבי גדליה מזליכוב זי"ע היה מוהל מומחה שהכניס אלפי  ילדים לבריתו של אברהם אבינו, פעם הגיע שליח מכפר אחד בסמוך לזליכוב והודיע לרבי כי בכפר  הסמוך נולד ילד והגיעה...

קראו עוד

זריזין מקדימין למצות

תניא: (ויקרא יב) וביום השמיני ימול בשר ערלתו - מלמד שכל היום כשר למילה, אלא שהזריזין מקדימין למצות, שנאמר (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר ויחבש וגו'. (תלמוד בבלי מסכת יומא דף...

קראו עוד

השלמות שבחיסרון

 השלמות שבחיסרון

כאשר ציווה הקב"ה את אברהם אבינו על המילה, אמר לו: "התהלך לפני והיה תמים" – שלם. בתקופות רבות לעגו לנו הגויים על הנכונות להכניס את הבנים בבריתו של אברהם, כשמשמעותה...

קראו עוד

איל ואורית פלג

איל ואורית פלג

לכבוד הוא לנו לכתוב את הדברים הבאים על המוהל דוד דדון. דוד היה המוהל בברית המילה של בננו. דוד הוא אדם יחיד ומיוחד. הגענו אליו דרך המלצה חמה של הרב שחיתן...

קראו עוד

אבי הבן

אבי הבן

על-פי המסורת היהודית מוטלת חובת המילה על אביו של התינוק, כחלק מכלל חובותיו החינוכיות והמעשיות כלפי בנו. רובנו איננו בקיאים במלאכת המילה, ולכן אנו בוחרים במוהל מקצועי וממנים אותו כשליחנו...

קראו עוד

מניין בברית

מניין בברית

נוהגים לערוך את ברית המילה ברוב עם, שהרי  זהו אירוע כניסתו של הבן לעם ישראל, וה'עם' כולו שמח על ההצטרפות. אם אין הדבר אפשרי יש להשתדל שישתתפו לפחות מניין, כלומר...

קראו עוד