דוד דדון
מוהל מוסמך מטעם הוועדה הבין
משרדית של הרבנות הראשית
ומשרד הבריאות

נייד: 0528428721

ITAMAR_180הזוהר הקדוש מכנה את איבר ההולדה "סיומא דגופא", כלומר: סיום הגוף, המקום הנמוך ביותר שבו מקנן היצר החזק ביותר. בתרבויות שונות נפוץ דימויו של היצר הזה לנחש, המגיח ממקומות בלתי צפויים וממית בנשיכתו, אולם כל תרבות מתמודדת עמו בצורה שונה. הנצרות, 'אם' החשיבה המערבית, משתדלת לדחוק אותו אל מרתפי הנפש העמוקים ביותר, בתקווה שלא תהיה לו תקומה מתוכם; תרבות המזרח מבקשת להשתיקו באמצעים רוחניים וגשמיים שונים ומשונים; אולם היהדות אינה נוקטת לא כך ואף לא כך.


img_0647ימי ההריון הם ימים של חידה. מה בבטנה של האם? זאת איש לא ידע. גם עם כל האמצעים העומדים לרשותנו אין לנו אפשרות לעמוד על סודם של חיי העובר ברחם, מצב קיום שונה כל כך מזה שבו אנו נמצאים. אגדות התלמוד מוסיפות להצית את דמיוננו בתיאורן המופלא והחלומי: נר רוחני מאיר את עיניו של היצור הקטן ומלאך מגונן עליו ומלמד אותו את כל התורה כולה...

IMG_0806-1 "שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב", מכריז המוהל קודם שייגש למלאכתו. מדוע דווקא מצווה זו, הכרוכה בכאב ולעתים אף בדאגה, מעוררת בנו שמחה גדולה כל-כך?

שמחה היא מן התחושות הקשות להגדרה, וכמותה גם הקצה הנגדי שלה – העצבות. לא פעם אנו חשים שסתם שורה עלינו הרוח, או להפך – יש לנו 'מצב רוח'.


ברית היא קשר מחייב, קשר נצחי, אבל מעל לכל – קשר של אהבה. אין שום דבר שיכול להניע שני צדדים לכרות ביניהם קשר מוחלט, שיעמוד בכל תנאי וישרוד כל משבר, מלבד אהבה.בדרך כלל מבטאת הברית הכרה בהשלמה העמוקה שמשלימים בני הברית זה את זה, כשכל אחד מהם מקבל מזולתו דבר-מה שהוא יקר עבורו עד כדי כך ששווה להיכנס למענו בקשר הברית.


כאשר ציווה הקב"ה את אברהם אבינו על המילה, אמר לו: "התהלך לפני והיה תמים" – שלם. בתקופות רבות לעגו לנו הגויים על הנכונות להכניס את הבנים בבריתו של אברהם, כשמשמעותה – לדבריהם – היא הטלת מום לכל דבר. הפסוק הזה מראה את ההפך – רק על-ידי ברית המילה אנו נעשים שלמים, ואילו כל מי שאינו בא בברית זו הוא בהכרח פגום.

 

  בכל מעשה של מצווה ניתן להבחין בשני ממדים: נגלה ונסתר. הממד הנגלה במעשה הברית הוא הסרת הערלה החיצונית המכסה את איבר הרבייה הזכרי; אולם בממד הנסתר אנו מזהים את הערלה הגשמית כרמז לנטייתו של אדם להיות שקוע בעצמו וממילא אטום לזולתו וחסר רגישות לסביבתו. מתוך כך אנו מבינים כי ברית המילה מגלמת את יציאתנו מעצמנו על מנת להעניק משלנו לאחרים.

 

דוד מלך ישראל היה בעל נפש עורגת ומשתוקקת, ותמיד היה לבו קשור בגעגועיו לדבקות בה'. מספרים שכשבא מלאך המוות לקחת את נשמתו, לא יכול היה להתקרב אליו מפני דבקותו הבלתי פוסקת בתורה הקדושה. פעם אחת נכנס לבית המרחץ, מקום שבו הכל עומדים ערומים ואי אפשר לעסוק לא בתורה ולא במצוות, ונפלה רוחו בשל הבטלה שנכפתה עליו. כיוון שנזכר במילה שבבשרו – נתיישבה דעתו.

 

מדוע נקבעה ברית המילה ביום השמיני ללידת התינוק?

בתורת הסוד אנו מוצאים שתי שיטות בהבנת משמעותו של המספר שמונה.

שיטה אחת מתבוננת בעולמנו ומוצאת אותו בנוי כמעין קובייה ולה שישה צדדים: מעלה, מטה וארבע רוחות השמים.

פה אל פה

האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זי"ע בראשית בואו לאמריקה נתכבד בסנדקאות אצל אחד מאנ"ש,וכשכבר ישב על הכסא של אליהו והתינוק הושם על ברכיו, הבחין כי יש לתינוק כמין אבעבועות קטנות על הלשון,...

קראו עוד

בזכות תפילה מעומק הלב

ר' אורי מסטרעליסק זצוק"ל סיפר פעם אחת בזה הלשון, כידוע היה אבי ז"ל בעל עגלה ואחר כך חייט עני ודר בכפר, באותו כפר לא היו עשרה יהודים ולא נמצא שם...

קראו עוד

אלחוש ומשככי כאבים

אלחוש ומשככי כאבים

אני ממליץ לתת לתינוק מנה אחת של משכך כאבים כחצי שעה לפני הברית המילה ניתן לאלחש מקומית ע"י משחת אמלה(EMLA),  שהיא בעלת השפעה על העור לעומק של מספר מילימטרים(דרוש מרשם רופא) יש...

קראו עוד

עשרת הדברות לבחירת שם!

קריאת שם היא דבר חשוב, שמוזכר בתורה כמה וכמה פעמים. אבות ואמהות העם היהודי העניקו לילדיהם שמות, והתורה הקפידה להסביר את משמעותם. במקרים מסוימים התערב הקב"ה ושינה את שמות בני...

קראו עוד

עופר ונופר גיסינגר

עופר ונופר גיסינגר

זכות נעימה היא לנו לשתף ואף להמליץ בכל ליבנו על המוהל דוד דדון הי"ו זהו בננו הבכור, וממילא חששנו בתחילה גם מעצם העניין וגם מכך שאיננו מכירים את המוהל.. אך, מרגע שיצרנו...

קראו עוד

שושבינים-קוואטערס

שושבינים-קוואטערס

השושבינים, המכונים 'קוואטרים', מובילים את התינוק אל הברית. מקובל לבחור בבני-זוג שנישאו לאחרונה וטרם זכו לפרי בטן, כדי שיתברכו מכוחה של המצווה בתינוק משלהם. על-פי מנהג זה מקבלת השושבינה את...

קראו עוד

סעודת הברית

סעודת הברית

נוהגים לעשות סעודה חגיגית רבת משתתפים לאחר הברית, והיא סעודת מצווה. נוהג זה מקורו בסעודה שערך אברהם אבינו לבנו: "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כ"א 8).   דרכו...

קראו עוד