וירא אליו ה' באלוני כו' (יח, א). ויש לדקדק למה לא כתב וירא ה' 'אל אברהם', ולמה אינו מזכיר שמו. ונראה, כי הבורא ברוך הוא משפיע שפע לברואיו, ויש שפע אשר לא צמצם עדיין בעולמות, והנה השפע אשר היא מצומצם בעולמות, הצמצום הוא באותיות, כגון עולם השרפים הצמצום הוא באותיות שרפים, וכן לכל העולמות כפי האותיות שלהם, וכן לעולם התחתון, לכל אחד כפי אותיות שלו, היינו לאברהם השפע מצמצום אברהם, וכן לכל אדם. והנה האדם העובד להשם יתברך במסירת נפש, אז הוא מתפשט מאותיות ומדבק עצמו להשפע אשר עדיין לא נתצמצם באותיות. והנה אברהם אבינו ע"ה מל עצמו לעת זקנתו, והיה עובד הבורא ברוך הוא במסירת נפש, ועל ידי זה נתפשט עצמו מן האותיות שלו, כי הוא דבוק בהשפע אשר עדיין לא נצתמצם באותיות, ולא נקרא בשמו כלל. וזהו וירא 'אליו' ה', שלא נקרא בשמו כלל:
[קדושת לוי בראשית פרשת וירא]
