דוד דדון
מוהל מוסמך מטעם הוועדה הבין
משרדית של הרבנות הראשית
ומשרד הבריאות

נייד: 0528428721

בספר גן דוד, בהקדמת בן המחבר כתוב, וז"ל כי נכנס לבריתו של אברהם אבינו ביום א' דחג השבועות, ורבינו הדברי חיים זצללה"ה היה המוהל והסנדק בכבודו  ובעצמו, וכשגמר מלאכת המילה בקודש, ועשה את הברכה "אשר קידש ידיד מבטן" לא שאל לאביו כלל על שמו, רק מעצמו ברוח קדשו הכריז ואמר "ויקרא שמו בישראל דוד בן משה יהודה" ישמח האב וכו', וסיפר לנו אבינו ז"ל שאמו סיפרה לו שלאחר הברית, כעבור איזה שעות התחיל הדם להיות שותת עד למאוד, ולא היה אפשר להעמיד הדם, וקראו לרופא ואמר נואש, ורצה אמו הצדיקת לרבינו הד"ח זי"ע בקול מר לעורר עליו רחמים, ולאשר רבינו הד"ח כבר ישב אז אצל השלחן אשר לפני ה', עם הרבה צדיקים וחסידים ולא היה לה אפשרית להגיע אל השולחן, התחילה לצעוק בקול בכי גדול, ונשמע קולה לאזני רבינו הד"ח, ושאל מה זאת, והשיבו לו הגבאים, הנה בת ר' משה זישעס, באתה לעורר רחמים על ילד הרך הנימול לשמונה היום, ועל זה ענה רבינו הד"ח זי"ע שיניחו אותה לבא אצל השלחן, ושאל אותה מה זה, והשיבה לו שהדם שותת, ושאי אפשר להעמיד את הדם ומה שהרופא אומר וכו', ועל זה השיב לה רבינו הד"ח תנה לי את הבינדע (היא השטערנטיכעל- מין צעיף שעוטפים בו את הראש או שמשתמשים בו לתינוק) לפדיון נפש, ותלך לביתך ותעשה להילד מרחץ חם ביותר, ואם ירצה ה' יהיה לו רפואה שלימה מן השמים, ואל תשגיחי בדברי הרופאים, זקנתי עשתה כן תיכף, ונתנה את הבינד"ע מעל ראשה, ורצתה לביתה לקיים עצת ה' היא תקום דברי רבינו בעל דברי  חיים זי"ע, וכשמעה המילדת מזה שאם הילד הולכת לעשות מרחץ חם להתינוק התחילה לצעוק, הלא מרחץ חם יוכל להזיק ביותר חלילה לשתיתת הדם, אבל היא בבטחונה החזק בדברי הצדיק, לא שעתה כלל לדברי המילדת, רק עשתה את המרחץ חם ביותר במהירות, ורחצה את הילד "דוד הוא הקטן" כראוי וכיאות, ותיכף ומיד נפסק מרוצת הדם ושתיתתו, ושב הילד להיות בריא אולם בעז"ה ואחר חג השבועות קרא רבינו הדברי חיים זי"ע ע"י משמשיו את זקנתי, ואמר לה שתפדה את הבינד"ע בעד חמשה זהובים, וכן עשתה, ואמר לה רבינו הדברי חיים זי"ע אי"ה בנך יהיה לאיש ותלמיד חכם גדול, ויהיה לו אריכות ימים, וחזו מאן גברא רבא וקדישא דקמסהיד עליו, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל (פי צדיק שריג ב' עמוד שי"ג)

 

שלומית ובניה בלומנפלד

שלומית ובניה  בלומנפלד

המשפחה והחברים שהוזמנו לטקס הברית של בננו הבכור היוו קהל מגוון מאוד. היו דתיים, היו חילוניים, יהודיים ולא יהודיים. מיותר לציין שחלקם נרתע מהטקס המדובר. על כן, בבואינו לבחור מוהל, היה...

קראו עוד