מה שהקשו הקדמונים מפני מה לא מל אברהם אבינו ע"ה את עצמו טרם שנצטוה מפי הגבורה הלא אמרו חכמינו ז"ל (יומא כח ב) שקיים אברהם אבינו את כל מצות התורה ואפילו דקדוקי סופרים ואם כן מדוע לא עשה המצוה הזאת בעצמו מבלי צוות ה' עד כאן לשונם. והנה צריך לדעת מנין בא לו הידיעה לאברהם אבינו ע"ה להבין את התורה הקדושה טרם שניתנה כי לא היה בשני האלפים הראשונים שום התגלות התורה רק סודות ויחודים עליונים ואחר כך כאשר נמסר לנו התורה הקדושה על ידי משה רבינו במעמד הר סיני הנקראת תורה שבכתב. אז נתגלה לנו דקדוקי מצות על ידי לבושי התורה הנקראים פרד"ס ועל ידי י"ג מדות אשר נמסר לנו בעל פה וזהו נקרא תורה שבעל פה.
אכן שורש הדבר, כי אברהם אבינו ע"ה מאז הכיר את הבורא ברוך הוא וברוך שמו שיעבד נפשו ורוחו ונשמתו לעבודתו ית"ש שלא לעשות שום תנועה קלה באחד מאבריו להנאת עצמו וכל כוונתו היה לעשות נחת רוח ליוצרו. ועל ידי זה נתקשרו כל הרמ"ח איבריו בשורש העליון להיות מרכבה להשכינה הקדושה. ועל ידי האיברים השיג את כל מצות התורה. כי רמ"ח איברים של אדם הם רמ"ח מצוות עשה ושס"ה גידיו הם מצות לא תעשה. (זוה"ק וישלח קע ב). ועל ידי כל אבר ואבר נגלה לו שורש המצוה השייך לאותו אבר, ולזה קודם שמל את עצמו לא נתגלה לו שורש מצות מילה כי עדיין היה אז האבר מכוסה, ואחר כך כאשר חתך את הערלה אז ראו עיניו שורש המצוה הזאת על ידי אבר השלם והבן:
ועל פי זה נוכל לפרש הפסוק (בראשית כב, י). וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו, ולכאורה תיבת וישלח אברהם את ידו הוא למותר ולא היה צריך לכתוב רק ויקח את המאכלת. ועוד איך שייך ענין שליחות אצל יד הלא הדבר תלוי ברצון אדם לעשות עם איבריו כרצונו. אך הפירוש הוא כאשר אמרנו כי כל עשיות של אברהם אבינו ע"ה לא היה להנאת עצמו בלתי לה' לבדו ובזה נתקשרו כל רמ"ח איבריו לעבודתו יתברך. והנה כאשר רצה אברהם אבינו ע"ה להעלות את יצחק בנו עולה לה' וזה לא היה רצון הבורא רק להעלותו ולא לשוחטו לכך היה צריך אברהם אבינו ע"ה לכוף את ידו לעשות שליחותו וזהו וישלח. והבן:
[אוהב ישראל ליקוטים חדשים פרשת לך לך]
