אחד מן האורחים מתכבד לקחת את התינוק מידי אביו ולהניחו על כיסאו של אליהו הנביא. בשלב זה מזמין המוהל את אליהו הנביא לבוא לברית ולעמוד לימינו. לאחר מכן הוא מתפלל תפילה קצרה ומחזיר את התינוק לידי אביו.
בכל ברית מילה מופיע אליהו הנביא זכור לטוב, הנקרא מלאך הברית, ומשום כך אנו מכינים עבורו כיסא של כבוד ובעת הברית אנו מזמינים אותו לשבת בכיסאו באמירת: "זה הכיסא של אליהו הנביא זכור לטוב". אותה עת, שבה אנו באים לקיים את ברית ה' ומתכבדים בנוכחותו של מלאך הברית, היא עת רצון לישראל. לפיכך נהגו הנוכחים במעמד הברית לבקש מאליהו בקשות רפואה, כלכלה, זיווג הגון וכל הנחוץ, שהרי לא בכל עת זוכה אדם לשהות במחיצת מלאך ה'. חז"ל מלמדים כי לבד מן הברכה הגשמית הנובעת מנוכחותו של אליהו במעמד הברית, נמשכת מתוכה ברכה רוחנית ופנימית עצומה. מסופר במדרש כי בשעה שגזר הקב"ה על אליהו להיות נוכח בכל ברית הנערכת בישראל, אמר לו אליהו: אתה ידעת שאני מקנא לשמך הגדול, ואם יהיה בעל הברית (אבי התינוק) בעל עבירה – לא אוכל לסבול להיות במחיצתו! הבטיחו הקב"ה שיכפר לבעל הברית וינקה אותו מכל עבירות שבידו. הוסיף אליהו וטען שאפשר שיהיה המוהל בעל עבירה, והבטיחו הקב"ה שיכפר גם למוהל. הוסיף וטען שמא יהיה אחד מן הנוכחים בברית בעל עבירה, והבטיחו הקב"ה שיכפר לא לבעל הברית ולמוהל בלבד – אלא לכל הנוכחים בקהל. אם כן, זמן הברית הוא זמן מסוגל לכפרת עוונות, כמו ביום הכיפורים.
