במדרש ואחר עורי כו' (איוב יט, כו) מהיכן היה נגלה אלי. דכתיב (בראשית יז, א) התהלך לפני והיה תמים על ידי המילה אף כי הוא מחסר הגוף על ידי המילה מכל מקום הוא עיקר השלימות כי בודאי האדם צריך להיות ניתקן בכל הקומה שלו כמו שכתוב (בראשית ט, ו) בצלם אלקים עשה האדם והאבות כן היו מרכבה ממש להבורא יתברך. אך אין כל אדם זוכה לזה. ונתן ה' יתברך במתנה לבני ישראל המילה להיות על כל פנים מקום זה קדוש לה' יתברך ועל ידי זה עצמו שמחסר מגוף זוכה להארה המיוחדת למקום הזה. ונקרא (בראשית יח, א) פתח האהל ונאמר עליו (תהלים קיח, כ) זה השער לה' כו'. ובזה נתקיים מה שכתוב (משלי יח, טז) מתן אדם ירחיב לו כו' וכפי מה שאדם מחסר גופו לכבוד הבורא יתברך נגלה שם שורש הנשמה מרוח טהרה. וזהו שכתוב אחר עורי כו' אחר הסרת הלבוש הגשמיי. וכיון שזוכה כל איש ישראל להארת נקודה אחת משורש עליון בזה נקרא תמים כי פירוש השלימות הוא הארה עליונה ששם בכל נקודה יש הכל וכמו שכתבתי בזה במקום אחר וכמו כן בשבת קודש על ידי ביטול המעשים מתגלה הארה העליונה ונקרא פורס סוכת שלום. והוא הארה מאהל עליון רמז לדבר אות היא לעולם (שמות לא, יז) ראשי תבות וסופי תיבות אהל אמת. ועל ידי המילה מתגלה פתח אהל הנ"ל. ובמדרש ביקש לעמוד אמר לו הקב"ה שב אתה סימן לבניך כו' יש לומר על דרך הרמז לפי דברינו הנ"ל כי בודאי אברהם אבינו ע"ה תיקן כל קומתו והיה בכחו לעמוד. אבל ה' יתברך רצה שיתקן זה הדרך עבורינו שיוכל האדם למצוא נקודה אחת גם בהיותו יושב ועודנו מתלבש בלבוש הגשמיי אף על פי כן יפתח לו פתח האהל כנ"ל. הוא הארת המילה שזוכין כל בני ישראל כמו שכתוב (ישעיה ס, כא) ועמך כולם צדיקים:
(שפת אמת, וירא, תרל"ט)
