פעם נכנס אחד מחסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב אל הרב. שמו היה ר' ברוך והוא היה סוחר שוורים.אמר ר' ברוך : "רבי, אני סוחר שוורים והנה הוזל מאד שער השוורים ולי יש שוורים רבים למכירה . מה אעשה? הרי צפוי לי הפסד גדול במכירתם. תן לי ברכה, רבי. תן לי עצה לבל אפסיד את כספי".שאל אותו הצדיק: "האם עוסק אתה לעיתים באיזו מצווה מיוחדת?השיב הסוחר: "אכן כן, מוהל אני"המשיך הרב ושאל: "ומה אתה עושה אם לפעמים זב, חלילה, הרבה דם מהנימול לאחר המילה?"ענה ר' ברוך: "יש לי תרופות כאלה וכאלה" ופירט לו באילו תרופות הוא משתמש.שמע הרב הצדיק ואמר לו: "אני אתן לך עשב מסויים, ואם יקרה חלילה שיקשה לעצור את הדימום - שים את העשב במקום הפצע וב"ה הכל יתרפא מיד"שאל הסוחר: "ועצה בעניין עסקי השוורים, מה תתן לי?"השיבו הצדיק: "כבר אמרתי לך, כשיהיה דם רב מהנימול, תן שם את העשב וב"ה הכל יתרפא מיד"הסוחר לא שאל יותר בעניין השוורים כי האמין שאם הצדיק עונה לו כך בוודאי יש בדבריו גם תשובה לשאלת השוורים, למרות שלא הבין בדיוק מהי התשובה. הוא יצא מעם הצדיק ופנה לדרכו.בדרך התעכב ויצא לו לנוח במלון קטן על אם הדרך והנה במקרה נודע לו כי בנו של בעל המלון אינו מהול. שאלו הסוחר : "מדוע לא מלת את בנך?"השיבו: "בני הקודמים מתו מחמת המילה משום דם רב שזב מהם שאי אפשר היה לעצרו". לפתע נזכר הסוחר במדברי רבו הצדיק מברדיצ'ב ואמר לבעל המלון : "כמה מוכן אתה לשלם לי על עצה בעניין זה?"ענה לו בעל המלון : "אילו הייתי יכול למול את בני ללא סכנה הייתי מוכן לשלם 400 רובל".אמר הסוחר "אני אמול אותו על אחריותי אותן לך ערבון של 400 רובל שהמילה תעבור בשלום. אם יקרה לו דבר חלילה אפסיד את כספי"בעל המלון הסכים אבל התנה תנאי עם סוחר השוורים - שזה האחרון ישאר בביתו ארבעה שבועות תמימים אחרי המילה כדי לראות שהילד שלום לו ולא ניזוק מהמילה. הסוחר התרצה.הסוחר מל את הילד ואכן גם רב זב ממנו ולא עצר. מיד הוציא הסוחר את העשב שנתן לו רבו ושם על הפצע וזה נתרפא מיד.בתוך כך עברו סוחרים והתעכבו בבית המלון וסיפרו שמחירי השוורים התייקרו. רצה הסוחר לנסוע ולמכור את שוריו אבל בעל בית המלון לא הסכים שהרי התנו שישאר הסוחר ארבעה שבועות תמימים. לאחר מספר ימים באו עוד אורחים ושמעו מהם ששער השוורים התייקר עוד יותר.אחרי ארבעה שבועות מכר הסוחר את שווריו ברווח גדול מאד, וזאת בזכות קיום דברי רבו הצדיק.