שושבינים-קוואטערס
- פרטים
- כניסות: 15456
השושבינים, המכונים 'קוואטרים', מובילים את התינוק אל הברית. מקובל לבחור בבני-זוג שנישאו לאחרונה וטרם זכו לפרי בטן, כדי שיתברכו מכוחה של המצווה בתינוק משלהם. על-פי מנהג זה מקבלת השושבינה את התינוק מאמו – בדרך כלל על גבי כרית מעוטרת, המשמשת לו כמצע – ומעבירה אותו לשושבין, המוסר אותו לאבי התינוק. נוכחותם של שושבינים אופיינית לטקס המציין מעבר משמעותי בחיים. כדרך שבעת חתונתו, ולהבדיל – כאשר הוא מובל לקבורה – אין האדם צועד לבדו, כך גם בדרכו אל הברית הנכרתת בינו ובין בוראו.
הסנדק
- פרטים
- כניסות: 23651
התואר סנדק משמעו 'שותף' או 'שליח', והוא מכוון לאיש שעל ברכיו מונח התינוק בזמן הברית. הסנדק מתעטף בטלית, והאב מניח את התינוק על ברכיו – בדרך כלל על גבי כרית – על מנת שיחזיק אותו בזמן מעשה הברית. תפקיד זה נחשב לכבוד מיוחד, ונוהגים לכבד בו את אחד הסבים (אם כי אפשר לכבד בו כל מי שההורים רוצים לכבדו).
אבי הבן
- פרטים
- כניסות: 10754
על-פי המסורת היהודית מוטלת חובת המילה על אביו של התינוק, כחלק מכלל חובותיו החינוכיות והמעשיות כלפי בנו. רובנו איננו בקיאים במלאכת המילה, ולכן אנו בוחרים במוהל מקצועי וממנים אותו כשליחנו לקיום המצווה.
לפני הברית יאמר האב למוהל: " הריני ממנה אותך שליח למול את בני"
המוהל
- פרטים
- כניסות: 14205
מצוות המילה מוטלת על אבי הבן, אך כאשר האב אינו יודע למול – כלומר: במרבית המקרים בימינו – הוא ממנה את המוהל כשליחו על-פי הכלל ההלכתי: "שלוחו של אדם כמותו". חשוב שהמוהל יהיה יהודי שומר מצוות, שיידע כיצד לערוך את הברית כהלכתה (הסרת הערלה ע"י רופא אינה ערובה לכך שהברית תהיה בעלת תוקף יהודי-הלכתי). כמו כן, חשוב מאוד שיהיה בעל ניסיון מעשי משמעותי.
כיסא אליהו
- פרטים
- כניסות: 24833
אחד מן האורחים מתכבד לקחת את התינוק מידי אביו ולהניחו על כיסאו של אליהו הנביא. בשלב זה מזמין המוהל את אליהו הנביא לבוא לברית ולעמוד לימינו. לאחר מכן הוא מתפלל תפילה קצרה ומחזיר את התינוק לידי אביו.
ברכות וקריאת השם
- פרטים
- כניסות: 14701
ניתן לכבד את אחד האורחים באמירת הברכות שלאחר מעשה הברית, ואורח אחר בהחזקת התינוק בזמן הברכות. המברך יאחז בידו כוס יין, ויאמר את הברכות המסתיימות במילים "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" ו"כּוֹרֵת הַבְּרִית". לאחר מכן יאמר את נוסח הברכה הפותח במילים "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה". ברכה זו כוללת את ההכרזה על שמו של הילד.
מילה – מצווה ללא הפסקה
דוד מלך ישראל היה בעל נפש עורגת ומשתוקקת, ותמיד היה לבו קשור בגעגועיו לדבקות בה'. מספרים שכשבא מלאך המוות לקחת את נשמתו, לא יכול היה להתקרב אליו מפני דבקותו הבלתי פוסקת בתורה...
קראו עוד
