פרטים

כניסות: 2032

וכבר זכרנו בשם המגיד זלה"ה שביאר מאמרם ז"ל (סנהדרין לח, ב) אדם הראשון היה גבוה מארץ עד לרקיע, ופירש כל כך היה בהזדככות ובהירות, עד שיכול לחבר שמימיות עם ארציות, והארכנו מזה במקום אחר והצורך לענינינו, כי הנה מתחלה עלה ברצונו הפשוט לגלות אלהותו יתברך באמצעות קומת אדם הראשון וזכות גופו הטהור והקדוש, וכיון שחטא נתמעט קומתו ורבו בזה דעות בגמרא, חד אמר מין היה, וחד אמר מושך בערלתו היה, והדברים צריך ביאור רחב, והצורך לענין על דרך דאיתא (זוה"ק ח"ב קפא, ב) ערלה דחפיא על ברית, והכוונה מהו ברית עליון, היינו מדות המשפיע ומגלה אלהותו יתברך בעולם, והיינו באמצעות מלא קומתו אשר בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט, ו), וברא כונניות באדם עם תכונת רמ"ח איבריו פנימים וחצונים, הכל מורה לאורות עליונים עובדא דמעשה בראשית, על דרך הזוהר ציורא דעובדא בראשית וציורא דאדם חד אינון, וזאת העולה בקדימת רצונו יתברך, להיות אדם הראשון דמות ודיוקן לקומה עלאה, לגלות באמצעותו הארה עליונה, היינו בהיות מקשט ומטהר מלא קומתו ופרטי אבריו וחושיו להשראת אלהות, וכיון שחטא ולא השרה קדושה עליונה על פרטי אבריו, ממילא לא יכול לגלות ולפרסם אלהותו יתברך על ידי קומת אדם הראשון שצפה בקדימת רצונו לגלות על ידי קומתו, וממילא חפיא ערלה על ברית עליון, היינו בחינת ההשפעה והתגלות פרסום אלהות שהיה ראוי להתגלות באמצעות תכונתו, וזהו מאמרם ז"ל משוך בערלתו היה, באופן המבואר, וזהו ערלה דחפיא על ברית, והכל עולה בקנה אחד, ואחר כך נתגלגל באברהם ונצטרף ביצחק ונתלבן ביעקב, ובאו האבות שלשה והתחילו להמשיך אלהותו יתברך ולגלות אורותיו בזה העולם, כל אחד ואחד לערך מדתו ואחיזת נשמתו בקומה עלאה.

הנה מכל הנ"ל נשמע היות הקמת ברית עליון להשפיע בזה העולם תולה דייקא בהתעוררות התחתונים וזכות גופם, כמו כן גורמים הקמת צדיק יסוד עולם להיות בסוד הקמה והפרחה, ולא יהיה ערלה דחפיא על ברית, וזהו צדיק כתמר יפרח דלא סליק אלא לשבעין שנין המורה כללות הז' קצוות, כל אחד ואחד כלולה מעשרה כנזכר, וכן קומת השכינה מוכרח להיות גם כן קומה בנויה ומתוקנת בכללות מדותיה הקדושים, התולה גם כן הכל בקישוט מלא קומתה של התחתונים, ולערך אחיזת נשמתם בקומתם כמבואר.

[אור המאיר ויקרא שיר השירים]

פרטים

כניסות: 2249

והנה כמה פעמים זכרנו למעלה מעלות עם קדוש ישראל, עם בחינתם בעבודת בוראם יותר מזולת עמים, כי לא נעדר מבחינת עבודתם את הבורא ברוך הוא שום דבר בעולם, ובכל דבר שבא לכלל בריאה שייך הכל אל התורה והעבודה, וכמוזכר בפרשיות הקודמות פירוש הפסוק (שמות ה, יא) לא נגרע מעבודתכם דבר עיין שם, ואפילו אכול האדם לחמו ושתות מימיו ויתר פרטי מאכל שלחנו וריבוי התענוגים שיש בעולם, בכולם יכול האדם למצוא בהם רמיזא דחכמתא לעבודת בוראו, והכתוב רומז לזה (בראשית יז, יג) והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם, ירצה להורות את האמור, והחי יתן אל לבו כל מה שעשה לו הקדוש ברוך הוא ונותן לו איזה תענוג, הוא רק שישיג מזה תענוגים רוחניים, כי זה כלל גדול בתורה כמו שהוא בשורש ככה נתפשט להנבראים, וכל בחינת התענוגים יש להם מקום מוצא באורות עליונים, וילמוד האדם סתום מן המפורש והגלוי, אם הוא מרגיש ומתענג כל כך מתענוג הגשמי, איך לא ידבק את נפשו בהתעוררת והתלהבות להבורא ברוך הוא תענוג כל התענוגים, וזהו ונתתי בחינת בריתי המורה השפעת התענוגים מהשורש, ונשתלשל דוגמות בבשרכם, וכאשר באמת חכמים הגידו (ברכות נז, ב) (ששמש) [שתשמיש] אחת מתענוגי עולם הבא, וכל זאת נתתי בבשרכם לברית עולם, שתשיגו מזה להקים ברית עליון צדיק עליון, להשפיע משפע וברכה עליונה למקום הראוי נאוה קודש שכינת עוזינו, ובספר בחיי מצאתי ראיתי גם כן כדברי, שפירש פירוש הפסוק (תהלים לח, י) אדני נגדך כל תאותי, כל בחינות התאות שהוטבע באדם הגשמי המה רק נגדך, כלומר דוגמא לתאוות הרוחניים, שישיג מתאות הגשמים המורגשים לגוף ולעין ולאזן הגשמיים, תאות השכליים והרוחנים הנעלמים מכל רעיון, כי אם באמצעות התלבשות והתפשטות למדריגות הגשמיים ונמוכים, יתכן לו לאדם להשיג ולתפוס קצת בשכליים הנעלמים, וכבר רמזנו למעלה מאמרם ז"ל (סנהדרין פז, א) ארץ ישראל גבוה מכל הארצות, כלומר אפילו בחינת הארציות של עם ישראל, גבוה בבחינה מעולה יותר מכל ארצות של זולת עמים עיין שם, אשר אנו בני ישראל מעותדים לעובדו יתברך אפילו עם ארציות, כגון אכילה ושתיה ומשא ומתן ופרטי התענוגים שהאדם מוכרח בהם, יש שם התלבשות אורות עליונים, והכל בכדי להשיג ולתפוס אלהותו יתברך מצד פעולותיו, והכל לדוגמא עליונה כנזכר אדני נגדך כל תאותי, וכבר בארנו פירוש הפסוק ודבק באשתו (בראשית ב, כד) ולכאורה תמוה וכי באה התורה להזהיר לאדם שידבק באשתו כפשוטה למלא תאותו, אמנם לזה באה תורתינו הקדושה ליהנות ממנה עצה, איך ידבק את עצמו אל הקדוש ברוך הוא וילמד מדביקות אשתו הגשמיות, אם רואה שיש לו דביקות והנאה בתענוג כזה, הכלה ונאבד לשעה קלה ומעוטת, איך לא ידבק נפשו באל וירגיש בפנימיות מחשבתו תענוג כל התענוגים העומדת לעולמי עד, ונותנת לו חיים בעלמא דין ובעלמא דאתי.

כי זה כל האדם בעניני עובדותיו ופעולותיו הגשמיות, להשיג מחמתם אורות רוחניות, והכלל שיראה שלא יקבל הנאה לעצמו כי אם מה שיגיע צד הנאה לבורא עולם, וזולת זה מדחה ממנו בשתי ידים, ובודאי אם כן מעשיו גורם יחודים בפרטי מעשיו, וכמוזכר למעלה ונתתי בריתי בבשרכם לברית עולם, לא נתתי לכם בחינת בריתי הרשום בבשרכם, כי אם להתעורר מחמת זה ברית עולם צדיק יסוד עולם, להוריד שפע וברכה בכל העולמות מרום המעלות עד סוף המדריגות, וכמבואר לנו למעלה פירוש הפסוק בן פורת יוסף (בראשית מט, כב) ותרגום ברי דיסגי יוסף, והמובן מי הוא זה המכונה בשם בן להקדוש ברוך הוא, מי שמרבה ומגדל מעובדותיו ופעולותיו הקמת ברית עליון להשפיע שפע וברכה בכל העולמות כמבואר.

[אור המאיר שמות פרשת משפטים]

פרטים

כניסות: 2165

בפסוק ויאמר אברהם אדני ה' מה תתן לי, ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר וכו', ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע, והנה בן ביתי יורש אותי וכו', והנה דבר ה' אליו לאמר (בראשית טו, ב - ד). נראה לרמז, בכאן באה תורתינו הקדושה ללמוד לאדם דעת, ליתן עצות לנפשו, מה יאמר ומה ידבר בבואו להתחנן ולהתפלל לפניו יתברך עבור בנים, מאוד יזהר האדם לבלתי ישים מגמתו ומחשבתו, בהתחנן עבור צורך עצמו וכדומה, כי אם כל עצמו בהתאמצו עבור חסרון עליון, ונקדים מאמרם ז"ל (יבמות סד, א) מפני מה היו אבותינו עקרים, מפני שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים. ומה מאוד העמיקו בדבריהם, שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים, כיוונו אותן התפלות שהצדיקים מתפללים, בודאי אינם משימים לבם ונפשם, לשאול מאתו יתברך חסרונם הגשמיים, כי אם כל עצמם וכוונתם, להשלים חסרון עליון, ולתקון עולמות עליונים, כמבואר בדברינו כמה פעמים, ולהוציא את השכינה מהגלות, כן דרכי הצדיקים האמיתים, לאיזה צורך שהם מתפללים בכל עניני תפילתם, הן מעניני צרכיותיהם, או מצרכי רבות בני ישראל, מן הרפואה ומפלת שונאים, ועבור חשוכי בנים בזרע של קיימא, וכדומה מצרכי עם ישראל המרובים, עיקר מגמתם לתקן במקום עליון, כי בכל צרתם של ישראל היא צער השכינה, וכמאמרם (חגיגה טו, ב) שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי וכו', והרפואה נמשכה ממילא, והנה לתפלה כזה, צורך הקדוש ברוך הוא גם כן, להיות שכל עצמם לצורך גבוה, ולזה העמיקו, שהקדוש ברוך הוא מתאוה גם כן לאותן התפלות שהצדיקים מתפללים כמדובר.

ועתה נחזור לענין ראשון, אברהם אבינו עליו השלום, כאשר בא לשפוך שיחו לפני הקדוש ברוך הוא, ליתן לו זרע, ראש דברו אמת, להתפלל עבור חסרון עליון, והיינו שידע שעתיד הקדוש ברוך הוא, ליתן את התורה לעמו ישראל, וכל העולמות תלוים ועומדים על יום הששי, ואם לאו יחזור העולם לתוהו ובוהו, ולזה דאג לבו בקרבו ונרתע, ופתח דבורו בהתחננו, אדני ה' מה תתן לי, ואנכי הולך ערירי, כלומר כללות נתינת התורה, הפתח באנכי, הולכת ערירי, ואין מי לקבלה, ופגם זה נוקב והולך ונוגע בכל העולמות, ואם תאמר הלא בן משק ביתי יורש אותי, הוא דמשק אליעזר, וידוע דברי חז"ל (יומא כח ב) למה נקרא דמשק, שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, ונמצא שפיר עולה לי בתלמידי ההגון, כי כל המניח תלמיד בעולם כאלו הניח בן לעולם, וכאשר מבואר זה באלשי"ך, כי באמת התורה מאברהם לא הועילו לזרעו אתו, ומביא האלשי"ך הקדוש (בראשית יד, ג) בשם פרקי רבי אליעזר (פרק כט), הנפש אשר עשו בחרן, לא נמשכה לזרעם אחריהם, כי אם להם לבדם, ולזה התפלל אברהם אבינו עליו השלום, כיון שאין תורתי נמשך לזרעם אחריהם, אם כן מה הועלתי בתקנתי, ודוה לבו, הן לי לא נתתה, לי דייקא, לא נתתה זה להיות תועלת גדול, להועיל להם תורתי, וגם לזרעם אחריהם מדור לדור, והנה בן ביתי יורש אותי, אשר לא יועיל תורתי כי אם לו לבדו, ולא לזרעו אחריו, ונמצא אנכי הולך ערירי, אנכי דייקא, של נתינת התורה וכמדובר, ומה תהיה על תורתינו הקדושה העתידה להנתן, כיון שאין לי זרע, ונמצא על פי הדברים האלה, לא חשש כלל על חסרון הגשמיות שאין לו בן, כי אם כל עצמו ותשוקתו, להתפלל עבור חסרון עליון, ופגם הנוגע בכל העולמות העומדים ותלוים באנכי, מול זה רומז הכתוב, כיון שהעמיק לשאול בהתחננו על זרע, עבור תורתינו הקדושה, אומר הכתוב ומורה באצבע, והנה דבר ה' אליו לאמר, ושיעור הכתוב, להיות שכל עצמו שהוציא דבור לפני אלהים לצד עילאה ימלל, עבור התורה ולא מצורך עצמו כלום, וזהו והנה דבר ה' אליו לאמר, כלומר מגמתו ותשוקתו בהשפיך שיחו, דבר ה' אליו, ולא מצורך עצמו כלום כמבואר. והשם ברחמיו יורינו לראות נפלאות מתורתו, אמן:

[אור המאיר בראשית פרשת לך]