פרטים

כניסות: 2005

בפסוק וירא אליו ה' וגו' [יח, א]. נראה דבא הכתוב להודיענו גודל מעלות המצוה של מילה, שבפרשה הקודם מסיים (יז, כד) ואברהם בן (מאת) [תשעים ותשע] שנה בהמולו כו'. וכבר ידוע כי טעם המילה לכרות הערלה המכסה על הברית קודש, שהוא דוגמה לעולמות העליונים הקדושים, שהקליפה מכסה בעונותינו הרבים מלהנות מקדושתם, וכשנחתך הערלה נתגלה הברית, שהוא רק טוב בלי שום תערובות. ולכן אנו אומרים אחר המילה הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, לפי שאז מתגלה אל הילד טובות הבורא יתברך ואלהותו, שהם רחמים וחסדים גמורים המרומז בשם הוי"ה יתברך. ולכן מתחיל פרשה זאת וירא אליו ה', ר"ל תיכף אחר המילה נתגלה אליו אלהותו יתברך. ולכך נכתב וירא אליו ולא נאמר וירא ד' אל אבר[ה]ם, לפי דקאי על אבר[ה]ם הנאמר למעלה, ועליו נאמר וירא אליו ד', שהוא ראשי תיבות טוב בגימטריא, היינו שנתגלה אליו הטוב המרומז בשם הוי"ה ברוך הוא.

[שפתי צדיקים בראשית פרשת וירא]